קרדיט - pixabay

הלימודים באקדמיה נועדו להכשיר את הסטודנטים ולהעניק להם ידע עיוני, כלים מקצועיים וכישורים ייחודיים, וכדי להצליח בחיים ולפתח קריירה מרשימה מומלץ ללמוד לתואר ראשון באחד מהמוסדות להשכלה גבוהה המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל. כדי להשתלב בלימודים לתואר ראשון או שני, יש להתחשב בכל ההוצאות והעלויות החלות על סטודנטים באקדמיה, ובכתבה זו נציג בפניכם מידע עדכני בנושא כמה עולה ללמוד היום לתואר ראשון או שני.

שכר הלימוד לתואר ראשון ותואר שני בשנת תשפ"ה

שכר הלימוד הבסיסי במוסדות הלימוד האקדמיים שמקבלים תקציב מהמדינה הוא כמו שכר הלימוד שנקבע עבור שנת הלימודים תשפ"ד, והוא מותאם לשינוי במדד המחירים לצרכן שהתפרסם ביום 15/08/24.

חשוב לציין כי שכר הלימוד לתוכנית לימודים מלאה לתואר ראשון או שני משתנה בין מוסדות אקדמיים מתוקצבים למוסדות לימוד שאינם מתוקצבים. במוסדות הלימוד המתוקצבים על ידי המדינה, מונהג שכר לימוד בגובה אחיד בהתאם לתנאים עליהם הוחלט במועצה להשכלה גבוהה.

גובה שכר הלימוד בשנת תשפ"ה:

  • שכר הלימוד לתוכנית לימודים מלאה לתואר ראשון, בשנת תשפ"ה – 11,653 ₪.
  • שכר הלימוד לתוכנית לימודים מלאה עבור תואר שני, בשנת תשפ"ה – 15,748 ₪.
  • שכר הלימוד למסלול מלא (שנתי) במכינה קדם אקדמית, בשנת תשפ"ה – 15,748 ₪.

שכר הלימוד השנתי במוסדות הלימוד שאינם מתוקצבים על ידי המדינה נקבע על ידי מוסדות הלימוד עצמם. עלות שכר הלימוד השנתי במכללות הפרטיות בשנת תשפ"ה נע בטווח של 35,000 ₪ – 42,000 ₪, כלומר שכר הלימוד לתואר ראשון במכללה פרטית יכול להגיע ל-110,000 ₪ עד 126,000 ₪, בממוצע, ויש מסלולי לימוד ממושכים שבהם התשלום גבוה יותר. כמו כן, כדאי לדעת כי יש מכללות פרטיות ולא מתוקצבות שגובות שכר לימוד גבוה יותר מהסכומים שציינו.

תשלומים נלווים לשכר הלימוד

המל"ג התייעץ עם ארגון הסטודנטים הארצי ועם המוסדות האקדמיים המתוקצבים על ידי המדינה על מנת לקבוע את הכללים החלים על גובה התשלומים הנלווים בהתאם להוראות סעיף 17 ב' לחוק המועצה להשכלה גבוהה. התשלומים הנלווים אינם כלולים בשכר הלימוד, לכן חשוב להתייחס אליהם ולשקלל אותם בהוצאות הדרושות למימון הלימודים לתואר ראשון או תואר שני במוסדות להשכלה גבוהה.

התשלומים הנלווים (נכון לשנת הלימודים תשפ"ה) הינם:

  • דמי רווחה בסך 359 ₪.
  • דמי אבטחה בסך 646 ₪.
  • דמי ארגון בסך 10 ₪ (תשלום שנתי לארגון הסטודנטים הארצי).

כמו כן, יש לשקלל בהוצאות נוספות כמו דמי רישום למוסד הלימודים האקדמי. דמי הרישום אינם  מוחזרים למועמד אם הוא לא התקבל או לא נרשם בסוף למוסד הלימוד, ולרוב נרשמים ל-2 או 3 מוסדות שונים כדי לשפר סיכויים להתקבל לתואר האקדמי.

הוצאות נוספות בזמן הלימודים לתואר אקדמי

שכר הלימוד השנתי מהווה את ההוצאה המשמעותית ביותר עבור רוב הסטודנטים, אך יש להתייחס להוצאות נוספות בזמן הלימודים. ההוצאות הנוספות המשמעותיות בותר לסטודנטים הלומדים תואר ראשון או תואר שני במוסדות להשכלה גבוהה הינם נסיעות, אוכל, ספרים, צילומים והעתקות, ציוד משרדי כמו מחברות וציוד כתיבה ועוד.

בנוסף לזאת, לפי נתוני הלמ"ס, כמחצית מהסטודנטים בישראל גרים בשכירות בזמן הלימודים, זו הוצאה כספית משמעותית מאוד עבור הסטודנטים לכן כדאי לשקול מגורים במעונות, ויש לא מעט סטודנטים שבוחרים להמשיך לגור אצל ההורים עד סיום הלימודים וקבלת התואר האקדמי. הוצאות הדיור בישראל גבוהות מאוד ומעבר לשכר הדירה החודשי, הסטודנטים נאלצים להתמודד עם יוקר המחיה וההוצאות החודשיות שרק הולכות ומאמירות.

לבדוק זכאות למלגה

סטודנטים רבים מתקשים לעמוד בהוצאות הגבוהות בזמן הלימודים לתואר אקדמי, ראשון או שני, לכן מומלץ להגיש בקשות למלגות שונות. יש  מלגות סיוע שמטרתן לסייע לסטודנטים בתשלום שכר הלימוד השנתי ויש מלגות ייעודיות לסיוע בתשלום שכר הדירה והוצאות המחיה. לכן, כדאי כבר בתהליך ההרשמה לבדוק זכאות למלגות שונות.

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here